אתר טוב למשרד עורכי דין צריך לענות מהר על שתי שאלות: האם המשרד הזה עוסק בדיוק בבעיה שלי, והאם אפשר לסמוך עליו. בשביל זה הוא צריך כמה דברים קבועים: עמוד נפרד לכל תחום עיסוק, עמוד אודות עם פרטים אמיתיים על עורך הדין, דרך פנייה פשוטה ודיסקרטית, הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות. ובניגוד לרוב העסקים, יש גם כללים שקובעים מה מותר ומה אסור לפרסם. בבניית אתרים לעורכי דין, את כל אלה מתכננים כבר מהשיחה הראשונה.
במאמר הזה: מה לקוח מחפש באתר של עורך דין, העמודים שחייבים להיות, איך בונים עמוד טוב לתחום עיסוק, איך האתר משדר אמינות, מה כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין אומרים, ושלוש דוגמאות מאתרים שבניתי למשרדים.
מה לקוח מחפש באתר של עורך דין
מי שמחפש עורך דין בדרך כלל לא גולש מתוך סקרנות. יש לו בעיה: גירושין, ירושה, עסקת נדל"ן, חוזה או מכתב שקיבל. הוא נכנס לאתר עם שאלות מאוד ספציפיות:
- האם המשרד עוסק בתחום שלי? לא "משרד עורכי דין כללי", אלא "דיני משפחה", "צוואות וירושות" או "פטנטים".
- מי עורך הדין? שם, תמונה אמיתית, השכלה, ניסיון ובמה הוא מתמחה.
- איך זה עובד? מה קורה בפגישה הראשונה, אילו מסמכים להביא, איך התהליך נראה.
- איפה המשרד ואיך מגיעים? כתובת, חניה, שעות, והאם אפשר להיפגש גם בשיחת וידאו.
- איך פונים בלי לחשוף יותר מדי? טופס קצר, וואטסאפ או טלפון. לא טופס שמבקש לפרט את כל הסיפור.
אתר שעונה על חמש השאלות האלה בלי שהגולש צריך לחפש, כבר עושה את רוב העבודה.
העמודים שחייבים להיות
רוב האתרים הטובים של משרדי עורכי דין בנויים על אותו שלד. הוא לא משעמם, הוא פשוט עובד:
- עמוד הבית: משפט פתיחה שאומר במה המשרד עוסק ולמי, קישורים לתחומי העיסוק, כמה מילים על עורך הדין ודרך פנייה.
- אודות: מי עומד מאחורי המשרד. השכלה, ניסיון ותחומי התמחות, ואם יש צוות, מי זה מי.
- עמוד לכל תחום עיסוק: הלב של האתר. עליו בסעיף הבא.
- מאמרים או שאלות נפוצות: תשובות לשאלות שלקוחות שואלים שוב ושוב. הן מסבירות, מראות מומחיות, והן הדרך העיקרית להופיע בגוגל בחיפושים ספציפיים.
- צור קשר: טופס קצר, טלפון שאפשר ללחוץ עליו, וואטסאפ, כתובת ומפה.
- הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות: חובה, עם קישור מהפוטר של כל עמוד.
אם המשרד עובד גם עם לקוחות שלא מדברים עברית, כדאי להוסיף לפחות עמוד בשפה נוספת. לפעמים עדיף אתר שלם בשתי שפות.
עמוד לכל תחום עיסוק
טעות נפוצה באתרים של עורכי דין היא עמוד אחד בשם "תחומי עיסוק", ועליו רשימה של תחומים עם שתי שורות לכל אחד.
הבעיה כפולה. מבחינת הגולש, מי שמחפש עורך דין לצוואות לא רוצה לקרוא על מקרקעין. מבחינת גוגל, כל תחום הוא חיפוש אחר. כדי להופיע כשמישהו מחפש "עורך דין לייפוי כוח מתמשך", צריך עמוד שכולו מוקדש לנושא הזה, עם כותרת ותיאור משלו.
מה כדאי שיהיה בעמוד של תחום עיסוק
- למי העמוד מיועד: באילו מצבים פונים למשרד בתחום הזה.
- מה המשרד עושה בפועל: ייעוץ, עריכת מסמכים, ייצוג או גישור.
- איך התהליך נראה: מהפגישה הראשונה ועד הסוף, בשלבים.
- מה להכין: אילו מסמכים או פרטים כדאי להביא לפגישה.
- שאלות נפוצות בתחום: שלוש או ארבע שאלות קצרות, עם תשובות כלליות.
- קריאה לפעולה: איך קובעים פגישה, באותו עמוד, בלי לחפש.
מילה על הניסוח: עמוד באתר הוא לא ייעוץ משפטי, וכדאי שגם לא יישמע כמו ייעוץ. מסבירים את התהליך באופן כללי, ומזמינים לשיחה כדי לבדוק את המקרה הספציפי.

אמינות: המלצות, פרטי משרד, נגישות
בתחום שבו הלקוח מוסר מידע אישי ורגיש, אמינות היא לא תוספת. כמה דברים שבונים אותה:
פרטי משרד מלאים ואמיתיים
שם עורך הדין המלא, כתובת המשרד, טלפון ושעות. תמונה אמיתית של עורך הדין ושל המשרד, ולא תמונת סטוק של פטיש שופטים. גולש שרואה פנים וכתובת מרגיש שיש עם מי לדבר.
המלצות של לקוחות
המלצות עובדות, אבל אצל עורכי דין יש להן כללים. כללי הפרסומת של הלשכה מתירים לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוגים, בתנאי שאין בהם כדי להטעות. שמות של לקוחות אפשר לפרסם רק אחרי שהלקוח הסכים לכך בכתב. בפועל: מבקשים הסכמה בכתב, שומרים אותה, ומפרסמים רק המלצות אמיתיות, בלי לערוך אותן להבטחות.
פרטיות בטופס הפנייה
הטופס צריך לבקש רק את מה שצריך כדי לחזור ללקוח: שם, טלפון ואולי תחום הפנייה. לא תיאור מלא של המקרה. לפני השליחה הגולש מאשר את מדיניות הפרטיות, והמדיניות צריכה לתאר את מה שהאתר באמת אוסף. על החובות החדשות בנושא כתבתי במאמר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
נגישות
עסק שנותן שירות לציבור חייב, ככלל, שהאתר שלו יהיה נגיש לפי תקנות הנגישות לשירות, שמפנות לתקן הישראלי 5568. יש פטורים מסוימים, וכדאי לבדוק אם הם חלים עליכם. חשוב לדעת שכפתור נגישות לבד לא הופך אתר לנגיש. צריך גם מבנה כותרות נכון, טקסט חלופי לתמונות, ניגודיות מספקת וטפסים שאפשר למלא בעזרת המקלדת. בהצהרת הנגישות מפרטים מה הונגש ואיך פונים בנושא נגישות.
מה אסור לכתוב באתר של עורך דין
לעורכי דין יש כללים משלהם לפרסום: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001. אלה העיקרים שרלוונטיים לאתר, לפי הנוסח שבדקתי בנובמבר 2026:
- פרסומת מטעה אסורה. גם פרסומת שעומדת בכל שאר התנאים אסורה אם יש בה כדי להטעות את הציבור, לפגוע בו או לפגוע בכבוד המקצוע.
- אסור לזלזל בעורך דין אחר. ניסוחים כמו "המשרד היחיד ש…" או ירידה על משרדים אחרים הם בדיוק מה שכדאי להימנע ממנו.
- בלי פרסומות של אחרים באתר. האתר של המשרד לא יכלול פרסומות של גורמים אחרים, במישרין או בעקיפין.
- בלי פרסומת קופצת. הכללים מוציאים פרסומת קופצת (Pop-up) מכלל דרכי הפרסום המותרות באינטרנט. לא ברור שזה חל על חלון שקופץ בתוך האתר של המשרד עצמו, אבל ההמלצה שלי היא לוותר גם עליו.
- המלצות ושמות לקוחות מותרים, בתנאים שתיארתי למעלה: בלי הטעיה, ושמות רק בהסכמה בכתב.
ועוד דבר, שהוא לא סעיף בכללים אלא היגיון פשוט: משפט כמו "נשיג לכם את התוצאה" הוא הבטחה שאף עורך דין לא יכול לתת, וקל לראות איך הוא ייחשב מטעה. עדיף לתאר מה המשרד עושה, ואיך.
חשוב: זה לא ייעוץ משפטי. הכללים מתעדכנים, וועדת האתיקה של הלשכה מפרסמת החלטות והנחיות. לפני שהאתר עולה, כדאי לעבור על הטקסטים מול הנוסח העדכני של הכללים. מי שצריך לאשר אותם הוא עורך הדין, שהכללים חלים עליו.
מה להכין לפני שמתחילים לבנות
רוב העיכובים באתרים של משרדים קשורים לתוכן, לא לעיצוב. אם תכינו את הדברים האלה מראש, העבודה תהיה מהירה יותר והאתר מדויק יותר:
- רשימת תחומי העיסוק שאתם רוצים להביא בהם לקוחות, לפי סדר חשיבות. לא כל תחום שאתם עוסקים בו צריך עמוד ביום הראשון.
- כמה משפטים על כל תחום: למי אתם עוזרים, באילו מצבים פונים אליכם, ואיך נראה התהליך אצלכם.
- תמונה מקצועית שלכם ושל המשרד, ואם יש צוות, גם של הצוות.
- השכלה, ניסיון ותפקידים שתרצו להציג בעמוד האודות.
- השאלות שלקוחות שואלים בטלפון שוב ושוב. הן הבסיס לשאלות הנפוצות ולמאמרים הראשונים.
- המלצות עם הסכמה בכתב, אם אתם רוצים לפרסם המלצות עם שם.
- שפות: האם יש לקוחות שצריכים את האתר בשפה נוספת.
דוגמאות מאתרים שבניתי למשרדים
שלושה משרדים, שלושה צרכים שונים:
עו"ד הדס ויצמן שלם: עמוד לכל תחום
האתר של עו"ד הדס ויצמן שלם, עורכת דין ונוטריון, בנוי לפי השלד שתיארתי: עמוד אודות, שישה עמודים נפרדים לתחומי העיסוק (דיני משפחה, צוואות וירושות, מקרקעין ונדל"ן, שירותי נוטריון ואפוסטיל, ייפוי כוח מתמשך וגישור), אזור מאמרים וטופס לפניות. כל תחום מקבל עמוד משלו, עם כתובת, כותרת ותוכן משלו.
eNitiatives IP: אתר בשתי שפות
האתר של eNitiatives IP, משרד עורכי פטנטים, הוא אתר תדמית ובלוג בעברית ובאנגלית. עשיתי לו אפיון, עיצוב ובנייה, ויש בו שמונה עמודי תוכן ובלוג, כולם דו-לשוניים. באתר כזה צריך לתכנן מראש איך עוברים בין השפות, ואיך כל עמוד מקושר לעמוד המקביל לו בשפה השנייה.
מאיר זריהן: בלוג לפי תחומי עיסוק
האתר של מאיר זריהן, עורך דין ורואה חשבון, משלב אתר תדמית ובלוג: ארבעה עמודי תוכן, עמוד תדמית באנגלית, טפסים לאיסוף פניות ובלוג גדול שמחולק לנושאים לפי תחומי העיסוק. כשיש הרבה מאמרים, החלוקה לנושאים עוזרת לגולש למצוא את מה שהוא מחפש.
עוד אתרים תמצאו בתיק העבודות.
שאלות נפוצות
אין מספר קבוע. הבסיס הוא עמוד בית, אודות, צור קשר, הצהרת נגישות ומדיניות פרטיות, ועוד עמוד לכל תחום עיסוק שהמשרד רוצה להביא בו לקוחות. מאמרים מתווספים לאורך הזמן.
לפי כללי הפרסומת של הלשכה, מותר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוגים, בתנאי שאין בהם כדי להטעות. שמות של לקוחות מפרסמים רק בהסכמה שלהם בכתב. כדאי לבדוק מול הנוסח העדכני של הכללים.
לא חובה, אבל זה עוזר. מאמרים שעונים על שאלות אמיתיות של לקוחות מסבירים את התחום, מראים מומחיות ומאפשרים להופיע בגוגל בחיפושים ספציפיים, שעמוד תחום עיסוק לבד לא יכסה.
פרופיל באינדקס נמצא בפלטפורמה של מישהו אחר, לצד משרדים מתחרים, ואין לכם שליטה על המבנה ועל התוכן שלו. אתר הוא של המשרד: הכתובת, התוכן והפניות הם שלכם.
רוצים לבנות אתר למשרד?
ספרו לי בוואטסאפ על המשרד ועל תחומי העיסוק, ואחזור אליכם עם הצעה למבנה האתר: אילו עמודים, באילו שפות ומה צריך להכין. כל הפרטים על השירות נמצאים בעמוד בניית אתרים, ועל מה שקובע את המחיר כתבתי במאמר כמה עולה לבנות אתר.


