תחזוקת אתר וורדפרס היא רשימה קצרה של בדיקות שחוזרות כל חודש: עדכונים לוורדפרס, לתוספים ולתבנית, גיבוי שבאמת נבדק, בדיקה שהטפסים עדיין מגיעים למייל, ומבט קצר על האבטחה ועל המהירות. זה לוקח פחות זמן ממה שנדמה, וזה מה שמונע את הבוקר שבו האתר פתאום לא עולה.
במאמר הזה תמצאו את הצ'קליסט החודשי שאני עובר עליו, מה בודקים פעם ברבעון, באיזה סדר מעדכנים כדי לא להפיל את האתר, ומה קורה לאתרים שאף אחד לא נוגע בהם. בסוף: איך מחליטים אם לעשות את זה לבד או לתת למישהו.
מה זה תחזוקת אתר, ולמה זה לא "בונוס"
אתר וורדפרס הוא לא קובץ שמעלים פעם אחת ושוכחים. הוא בנוי מכמה חלקים: וורדפרס עצמו (הליבה), תבנית, תוספים, שרת עם גרסת PHP ותעודת אבטחה (SSL). כל אחד מהם מתעדכן בקצב משלו. כשאחד זז והשאר נשארים מאחור, מתחילות התקלות.
תחזוקה היא לא שיפור ולא עיצוב. היא מה ששומר על האתר במצב שבו הוא עלה לאוויר: עובד, מאובטח, מהיר ומחובר לגוגל. בחודש הראשון לא מרגישים את ההבדל בין אתר מתוחזק לאתר מוזנח. אחרי שנה מרגישים אותו מאוד.
שלושה דברים שכדאי לדעת מראש:
- וורדפרס מתקין לבד רק חלק מהעדכונים. עדכוני אבטחה קטנים של הליבה מותקנים אוטומטית ברוב האתרים. עדכונים גדולים, תוספים ותבנית, לא תמיד.
- רוב הפרצות שמתגלות בוורדפרס נמצאות בתוספים ובתבניות, ולא בליבה עצמה. לכן תוסף שלא עודכן הוא הסיכון הנפוץ ביותר.
- גיבוי שאף אחד לא בדק הוא לא גיבוי. הוא תקווה.
הצ'קליסט החודשי
זה הצ'קליסט שאני עובר עליו באתרים שאני מתחזק. את רובו אפשר לעשות גם לבד, מממשק הניהול של וורדפרס ומכמה כלים חינמיים.
1. גיבוי לפני הכל, ובדיקה שהוא באמת קיים
לפני כל סבב עדכונים עושים גיבוי מלא של הקבצים ושל מסד הנתונים. כשהגיבוי נגמר, לא מסתפקים בהודעה "הגיבוי הושלם". בודקים שיש קובץ, שהוא לא ריק, ושהגודל שלו הגיוני ביחס לגיבויים הקודמים.
זה נשמע מיותר, אבל ראיתי כלי לייצוא מסד נתונים שנכשל בשקט: בלי הודעת שגיאה, ובלי קובץ בסוף. מי שסומך על "הגיבוי רץ" בלי להסתכל, יגלה את זה בדיוק ביום שהוא צריך לשחזר.
עוד שני כללים:
- לפחות עותק אחד נשמר מחוץ לשרת של האתר. אם השרת נפגע, גם הגיבויים שיושבים עליו בסכנה.
- הגיבוי של חברת האחסון הוא תוספת, לא תחליף. כדאי לדעת כמה זמן הוא נשמר, ואיך בדיוק משחזרים ממנו.
2. עדכונים, בסדר הנכון
עדכונים הם החלק הכי חשוב בתחזוקה, וגם החלק שהכי מפחיד לעשות. הסדר קובע:
- גיבוי, כמו בסעיף הקודם.
- ליבת וורדפרס.
- בונה העמודים: קודם הגרסה החינמית, ואז הגרסה בתשלום (למשל אלמנטור ואחריו אלמנטור פרו).
- שאר התוספים, כמה בכל פעם, ולא כולם בלחיצה אחת.
- התבנית, בסוף.
למה הסדר משנה: באתר אחד שטיפלתי בו, עדכון של התבנית לבד, כשאלמנטור עצמו עוד היה בגרסה ישנה, הפיל את האתר לשגיאת שרת (500). אחרי שעדכנו קודם את אלמנטור, אותו עדכון בדיוק עבר חלק. ועוד דבר שלמדתי שם: אלמנטור פרו מציע עדכון רק אחרי שהגרסה החינמית כבר מעודכנת. כלומר, "אין עדכון לגרסת הפרו" לא אומר בהכרח שיש בעיה ברישיון.
באתרים גדולים, עם חנות או עם הרבה תוספים, עדיף לעדכן קודם על עותק נפרד של האתר (staging), ורק אחר כך על האתר החי.
3. בדיקה אחרי העדכון
עדכון שעבר בלי הודעת שגיאה עדיין לא אומר שהכל עובד. אחרי כל סבב:
- נכנסים לעמוד הבית ולעוד שניים-שלושה עמודים חשובים, במחשב ובטלפון.
- שולחים פנייה דרך הטופס ובודקים שהיא הגיעה למייל, ולא רק שהופיעה הודעת "נשלח בהצלחה".
- בחנות: מוסיפים מוצר לסל ומגיעים עד עמוד התשלום.
- מנקים את המטמון (cache), כדי לראות את הגרסה המעודכנת ולא עותק ישן של העמוד.
4. אבטחה: משתמשים ותוספים
- עוברים על רשימת המשתמשים. מי שכבר לא עובד איתכם, מוחקים אותו או מורידים לו הרשאות. משתמש מנהל שאתם לא מכירים הוא סימן אזהרה רציני.
- מוחקים תוספים ותבניות שלא בשימוש. תוסף כבוי עדיין יושב על השרת עם הקבצים שלו. עדיף שלא יהיה שם בכלל.
- בודקים שאין תוסף נטוש. תוסף שהמפתח שלו הפסיק לעדכן, או תוסף בתשלום בלי רישיון פעיל, לא מקבל עדכונים, וגם לא עדכוני אבטחה.
אם משהו נראה חשוד, כתבתי מדריך נפרד: האתר נפרץ? מה עושים ב-24 השעות הראשונות.
5. מבט קצר על Search Console ועל המהירות
- ב-Search Console, בדוח "דפים": האם הופיעו עמודים עם שגיאת 404 או עם שגיאת שרת.
- הודעות מגוגל: בעיות אבטחה ופעולות ידניות.
- PageSpeed Insights לעמוד הבית, במובייל. לא בשביל הציון, אלא כדי לראות אם משהו הורע מאז החודש הקודם. אם כן, יש לי מדריך: אתר וורדפרס איטי: איך מוצאים מה מאט אותו.
6. רושמים מה עשיתם
שורה אחת לכל סבב מספיקה: תאריך, מה עודכן, מאיזו גרסה לאיזו, ואם משהו דרש תיקון. זה נראה כמו בירוקרטיה, אבל כשמשהו מפסיק לעבוד שבוע אחרי, הרשימה הזאת היא הדרך הכי מהירה להבין מה השתנה ומתי. היא גם עוזרת מאוד למי שיטפל באתר אחריכם.

מה בודקים כל רבעון
יש דברים שלא צריך לבדוק כל חודש, אבל אסור לשכוח אותם:
- שחזור ניסיון מגיבוי. הדרך היחידה לדעת שגיבוי עובד היא לשחזר ממנו. עושים את זה על עותק נפרד, לא על האתר החי.
- בריאות האתר. בממשק הניהול, תחת "כלים" ואז "בריאות האתר" (Site Health), וורדפרס מציג בעיות אבטחה וביצועים שהוא מזהה בעצמו, כולל גרסת ה-PHP הפעילה.
- גרסת PHP. אם היא ישנה, משדרגים בלוח הבקרה של האחסון, אבל רק אחרי בדיקה על עותק שהאתר עובד איתה.
- תעודת SSL ודומיין. שהתעודה מתחדשת אוטומטית, ושהדומיין מוגדר לחידוש אוטומטי עם אמצעי תשלום בתוקף. דומיין שפג תוקפו מוריד יחד גם את האתר וגם את המיילים.
- גישות. הדומיין, האחסון, ממשק הניהול ו-Search Console רשומים על שם העסק, ומישהו בעסק יודע איפה נמצאים הפרטים.
- מדיניות פרטיות והצהרת נגישות. האם הן עדיין מתאימות למה שהאתר אוסף בפועל. מי שהוסיף טופס חדש, פיקסל של פרסום או צ'אט, צריך לעדכן גם אותן. כתבתי על החובות החדשות כאן: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
- תוספים שהצטברו. האם כל תוסף עדיין בשימוש, והאם יש שניים שעושים את אותו הדבר.
מה קורה כשלא מתחזקים
אתר שלא מתוחזק לא נשבר ביום אחד. הוא מתיישן לאט, ואז משהו קטן מפיל אותו:
- תוסף ישן הופך לפרצה. פרצות בתוספים פופולריים מתפרסמות בפומבי, ותוכנות אוטומטיות סורקות את הרשת ומחפשות אתרים שעוד לא עודכנו.
- עדכון אחד גדול במקום הרבה קטנים. אתר שלא עודכן זמן רב צריך לקפוץ כמה גרסאות בבת אחת, ודווקא קפיצות כאלה שוברות דברים. זה בדיוק מה שקרה באתר שתיארתי למעלה.
- השרת מתקדם, והאתר לא. ספקי אחסון מפסיקים עם הזמן לתמוך בגרסאות PHP ישנות. ראיתי אתרים שרצים על גרסאות וורדפרס בנות כמה שנים, ושם כל עדכון כבר הופך לפרויקט.
- טופס שבור שאף אחד לא שם לב אליו. גולשים שולחים פניות, והן לא מגיעות לשום מקום.
- אזהרה בגוגל. אתר פרוץ יכול לקבל אזהרה בתוצאות החיפוש ובדפדפן, וזה פוגע גם בתנועה וגם באמון של הלקוחות.
לעשות לבד או לתת למישהו
אפשר לתחזק אתר לבד, אם יש לכם זמן קבוע לזה, היכרות בסיסית עם ממשק הניהול, וביטחון לשחזר מגיבוי אם משהו נשבר.
לבד זה מתאים כש:
- האתר קטן, עם מעט תוספים ובלי חנות.
- יש גיבוי אוטומטי אצל חברת האחסון, ואתם יודעים איך משחזרים ממנו.
- אתם נכנסים לממשק הניהול באופן קבוע בכל מקרה.
עדיף לתת למישהו כש:
- יש באתר חנות, סליקה, אזור אישי או חיבור למערכות אחרות.
- האתר מביא פניות, וכל יום שהוא לא עובד עולה לכם בלקוחות.
- יש עדכונים שמחכים חודשים כי מפחדים ללחוץ, או שאתם לא בטוחים מה כל תוסף עושה.
4 שאלות לשאול מי שמציע לכם תחזוקה
- מה בדיוק נבדק כל חודש, והאם מקבלים על זה דוח קצר.
- איפה נשמרים הגיבויים, והאם מישהו בודק שחזור ולא רק שהגיבוי רץ.
- מה קורה אם עדכון שובר משהו: מי מחזיר, ואיך.
- האם עדכונים גדולים נבדקים קודם על עותק של האתר.
אם אתם מתכננים לעבור לחברת אחסון אחרת, כדאי לעשות את זה יחד עם סבב תחזוקה מסודר. כתבתי על זה: מעבר אחסון לאתר וורדפרס בלי השבתה ובלי לאבד מיילים. ולפני שבוחרים חברה: שרת אחסון לאתרי וורדפרס.
שאלות נפוצות
עדכוני אבטחה כדאי להתקין מהר, כי פרצות שמתפרסמות נסרקות מהר. את שאר העדכונים אפשר לרכז לסבב אחד בחודש, עם גיבוי לפני ובדיקה אחרי. אתר עם חנות או עם הרבה תוספים צריך תשומת לב תכופה יותר.
לתוספים קטנים ויציבים זה יכול לחסוך זמן. לתוספים המרכזיים, כמו בונה העמודים, החנות והסליקה, עדיף לעדכן ידנית אחרי גיבוי. ככה, אם משהו נשבר, יודעים בדיוק מה השתנה.
הגיבוי של חברת האחסון נשמר בדרך כלל אצלה ולתקופה מוגבלת. גיבוי משלכם, שנשמר מחוץ לשרת, מגן עליכם גם כשיש בעיה אצל הספק, וגם כשצריך לחזור לגרסה ישנה יותר של האתר.
מפסיקים לעדכן. מחזירים מהגיבוי שנעשה רגע לפני, או מכבים את התוסף שעודכן אחרון, ובודקים על עותק מה גרם לבעיה. בגלל זה מעדכנים כמה תוספים בכל פעם, ולא את כולם בבת אחת.
רוצים שמישהו ישמור על האתר שלכם?
שלחו לי את כתובת האתר, ואחזור אליכם עם בדיקה ראשונית: מה מחכה לעדכון, מה מצב הגיבויים, ומה כדאי לטפל בו קודם. אם מתברר שהאתר צריך יותר מתחזוקה, כל הפרטים נמצאים בעמוד שדרוג אתר ועיצוב מחדש. ואם אתם רק לפני בניית האתר, כל הפרטים בעמוד בניית אתרים.


